משהו לא נעים שהולך לקרות בימים הקרובים. 

ברגע של וידוי אישי, מעוניין לשתף אותך באירוע קשה שאני הולך לעבור בימים הקרובים.

פרידה. ככה סתם באמצע החיים.

מאנשים שגילו כלפיי בימים האחרונים אהבה אין קץ, חמלה ודאגה.

ראיתי את זה בעיניים שלהם כאשר הישירו אליי מבט נוגה. שמעתי זאת בקולם הרועד. הנרגש.

ביום שלישי הקרוב אפגש איתם בפעם האחרונה מאחרי הפרגוד בקלפי שליד ביתי ואתמסר לאחד מהם, ומיום רביעי נשכח כל מה שהיה פה בחדש האחרון.

לארבע שנים. אולי.

למעשה, אני רגיל בכך מזה שנים אבל, תמיד זה נגמר בזה שהם צוהלים אחר כך ולי כואב.

 בעיקר בכיס.

אז, אם כולנו מאמינים שיש עתיד ורוצים שיהיה לנו בית יהודי בטוח, ראוי שנביט קדימה בתקווה ונעשה תנועה לכיוון עבודה במרץ ובכך להגשים ליכוד פנימי כי ישראל ביתנו ואין אחרת. ורצוי שנתכנס תחת דגל תורה, מלאכה ונתינה הדדית כדי שש"ס וחלילה לא יעלה רעם תופי המלחמה בייננו.

ומי ייתן ויבוא יום חדש וגר זאב עם כבש, ולא תחת השפעת עלה ירוק.